מלאכי רשת

בריונות ברשת הינה אחת הבעיות הקשות ביותר איתן הנוער של ימינו מתמודד והיא החלה לגבות גם קורבנות בנפש. 

ייעודבתי ספר
אישורהתכנית בליווי משרד החינוך

למה התכנית כל כך חדשנית ופורצת דרך?

בתי הספר, הנהגות ההורים העיריות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מנסים למגר את התופעה אך ההצלחה היא מוגבלת. לפני כשנה יצאה לדרך תכנית חדשה ופורצת דרך למניעה והתמודדות עם בריונות ברשת. התכנית מבקשת לא רק לצאת נגד בריונות ברשת אלא לשנות מן היסוד הרגלי גלישה ומאפיינים תרבותיים של תלמידי ישראל כדי למגר את התופעה.

התכנית עושה זאת באמצעות ארבעה אלמנטים חשובים:

  1.   גיל המשתתפים. אנו מתחילים את התהליך כבר בבתי הספר היסודיים ובונים הרגלי שימוש נכונים ברשת כבר בשלב     מאוד מוקדם. חרם חברתי מתחיל היום להתפתח בגילאי יסודי והמטרה שלנו היא להשפיע על הילדים כבר בגילאים האלו.
  2.   המורים שמעבירים את התכנים הם תלמידי תיכון. ילדים בגילאי היסודי מסתכלים בהערצה כלפי תלמידי תיכון, ופתוחים   הרבה יותר לקבל את המסר. מבחינת תלמידי היסודי, הנורמות והערכים שמוקנים על ידי תלמידי התיכון הם נורמות וערכים  שאליהם הם צריכים לשאוף. לכן במסגרת התכנית אנו מכשירים תלמידי תיכון בתחום המניעה וההתמודדות עם בריונות ברשת. תלמידי התיכון עוברים גם הכשרה על האופן שבו ניתן להטמיע את הידע ואת הכלים בקרב תלמידי יסודי. בשלב השני תלמידי התיכון נכנסים לבית ספר היסודיים ומכשירים "מלאכי רשת" מקרב תלמידי היסודי.
  3.   הצעד הראשון למיגור בריונות ברשת מתחיל בשינוי התנהגותי בעולם הפיזי, ליצור חברה שבה לביטויים של לשון הרע אין מקום. לכן, לצד הלימוד של הסכנות ברשת, המניעה וההתמודדות עם בריונות ברשת, מושם דגש על שינוי תרבותי. השינוי מתבצע באמצעות הטמעת ערכים שמקורם באיסור לשון הרע (כפי שזה מופיע ביהדות באיסלם ובנצרות).
  4.   מובילי דעת קהל. באמצעות מיזם לשון הרע לא מדבר אלי, מחוברים לתכנית מלאכי הרשת מאות מובילי דעת קהל כמו עומר אדם, בר רפאלי, שלומית מלכה, בן זיני ועוד אשר תורמים מזמנם הפרטי כדי לקדם מטרה חשובה זו. באמצעות מובילי דעת הקהל שמחוברים למיזם לשון הרע לא מדבר אלי, ההשפעה על תלמידי היסודי מתעצמת ומייצרת שינוי אמיתי.

מי עומד מאחורי המיזם?

דוד הלפרין, איש עסקים, שעומד מאחורי מיזם "לשון הרע לא מדבר אלי". דוד הקים את המיזם "לשון הרע לא מדבר אלי" לפני 13 שנים ומאז רתם מאות אלפי אזרחים בישראל ומאות סלבס ומובילי דעת קהל שתורמים מזמנם הפרטי כדי לקדם מטרה חשובה זו.

אריאל יוסף, בעלים של ProMUNers – בית הספר הרב תחומי למנהיגות וניהול, ויו"ר הנהגה המוסדית של בית ספר ניצנים בראשון לציון. בית הספר הרב תחומי למנהיגות וניהול מכשיר מאות תלמידי תיכון כל שנה, בעשר שנים האחרונות, בתחומי המנהיגות והדיפלומטיה בפריסה ארצית (23 רשויות מקומיות).

התכנית מוכרת כתכנית חיצונית של משרד החינוך (מספר תכנית 1196).

התכנית מוכרת גם על ידי מינהל חברה ונוער למעורבות חברתית כך שהשעות שתלמידי התיכון משקיעים בתכנית מוכרות להם כשעות של מעורבות חברתית לצורך תעודת הבגרות.

סילבוס מתומצת של התכנית

מפגש 1 - הכרת הטכנולוגיה – אינטרנט ורשתות חברתיות והבסיס של לשון הרע

  • הצגת תכנית – יעדים ומטרות.
  • הסבר על הקונספט של מלאכי הרשת – קבוצת תלמידים נבחרים שיהיו גם בקשר איתנו ויעזרו לפתור את הנושא של בריונות ברשת.
  • מה זה אינטרנט? איך עובדות רשתות חברתיות?
  • היסטוריה של אינטרנט.
  • שימוש ברשתות חברתיות.
  • הרשתות מבוססות על רצף צפייה / קריאה. אלגוריתם מנסה עליך כיוונים חדשים כל הזמן. פיצ'רים שאמורים להפוך אותנו לזומבים. לשבויים בתוך הרשת. פיצ'ר של לראות מי עוקב אחרי.
  • יתרונות של הטכנולוגיה (יוזמות חברתיות, מידע, מהפיכות מסביב לעולם).
  • לחבר ללשון הרע סרטון אחר כל פעם.
  • פעילות: הפעלת הילדים באיתור מידע.

מפגש 2 – הסכנות הגלומות ברשת

  • סקירה של הסכמות ברשת (נוכלות, פדופיליה, עברינות).
  • הגנה על פרטיות.
  • פעילות: פישינג ברשת, זיהוי של נוכלויות ברשת (הודעות מזויפות, הודעות שרשרת).
  • לתת לתלמידים כלים פרקטיים לזיהוי סכנות ברשת.
  • כללי התנהגות ברשת.
  • לשון הרע לא מדבר אלי – סיטואציה של שיימינג ואז הילדים מסתכלים על הצמיד ונמנעים ולעשות אותו.

מפגש 3 – שיימינג

  • מה זה בריונות? התנהגות אגרסיבית על ידי יחיד או קבוצה הנעשית באופן חוזר ולאורך זמן נגד קורבן שאינו יכול להתגונן בקלות.
  • מה זה שיימינג?
  • דרכים שונות ליצירת שיימינג – בריונות פיזית (ישירה) ובריונות פסיכולוגית (רכילות, הפצת שמועות, קללות, הודעות שקריות, חרם, הפצת שם רע).
  • אדיש, פוגע, סייען, קורבן, המלאך (המתערב החיובי)
  • חובת התערבות – בבריונות ברשת יש גם עדים שעומדים מהצד (האם לא הייתם פועלים אם זה היה מקרה אמת)? מדוע אם מישהו היה פוגע פיזית באדם היינו קוראים למשטרה וברשת לא עושים את זה?
  • תיאוריית דילול אחריות.
  • פעילות: סרט רלוונטי, פעילות קבוצתית.

מפגש 4 – התמודדות עם בריונות ברשת

  • רמות התמודדות:
    • התמודדות אישית – בדיקה של מידע לפני שמשגרים אותו לחלל האוויר (סלבים מוציאים פוסטים רק אחרי שהם התייעצו עם אנשי יח"צ, אנחנו יכולים להתייעץ עם משפחה / חברים)
    • התמודדות פרטנית – קשר עם הקורבן, קשר עם הפוגע, מעורבות הורים וגורמים בית ספריים.
    • התמודדות חברתית – סנקציות חברתיות כלפי הפוגעים, הכלה כלפי הקורבן.
    • התמודדות משפטית – תביעה נזיקית, דיווח לרשויות החוק.
  • במקביל וכל הזמן ישנה התמודדות חינוכית – יצירת מודעות בשכבות גיל שונות, קיום הסברה בנושא, הקניית ידע להתמודדות עם אירועים, הקניית כלים טכנולוגיים ואחרים למניעת בריונות ברשת, מודעות בתנועות נוער, גורמים קהילתיים, מעורבות הורים.
  • תפקידם של מלאכי הרש ת – נמצאים בכל התהליך – להסביר הלכה למעשה את התפקיד שלהם.
  • פעילות: סימולציות של מצבי אמת.

מפגש 5 – פעילויות להעברת הנושא ביסודי וחטיבה

  • העברה של פעילויות וחומרים להעברת הנושא ביסודי וחטיבות.

שני ימים מרוכזים

למעשה, לאחר שתלמידי התיכון מסיימים את ההכשרה, הם מגיעים במהלך שני ימים מרוכזים ומעבירים את החומר לתלמידי בית הספר היסודי.

במהלך הימים המרוכזים, תתבצע פעילות של תלמידי התיכון להעברת התכנים לתלמידי בית הספר היסודי בכל השכבות ובכל הכתות.